מיהי גיבורה? אילו מעשים מעוררי השראה עשו נשים בתקופת השואה? ומה אפשר ללמוד מהן לחיינו כיום? גבורה מתבטאת לפעמים במאבק ובהצלה, ולפעמים באחריות היומיומית לילדים, בדאגה לחברה וביכולת להמשיך לחנך וליצור בתוך מציאות קשה. סיפוריהן של נשים בתקופת השואה והתקומה מפגישים אותנו עם דרכים שונות לגלות אומץ, ליזום ולפעול למען אחרים.
״נשים מאירות בתקופות חשוכות״ היא פעילות בנות מצווה בבית העדות בניר גלים, שנבנתה במיוחד לציון גיל המצווה. התכנים מוגשים באופן רגיש וחיובי, המותאם לגיל ולהקשר המשמח. המשתתפות, לרוב יחד עם אמהותיהן, מכירות את הנשים דרך מעשיהן, מפענחות כתבי חידה ומשוחחות על משמעותם של חברות, מנהיגות וערבות הדדית בחייהן.
להרחיב את המבט על גבורה
בתפיסה החינוכית של בית העדות, העיסוק בגבורה מרחיב את המבט גם מעבר ללחימה הפיזית. הוא כולל את המאמצים לשמור על צלם אנוש, על זהות ועל חיי הרוח, ואת האחריות למשפחה ולקהילה בתקופת השואה ולאחריה. כך, למשל, פרידל דיקר־ברנדייס, אמנית ומחנכת שלימדה ילדים ציור בגטו טרזיינשטט, העניקה להם אפשרות ליצור ולבטא רגשות בתוך מציאות של פחד וחוסר ודאות. סיפורה מאפשר להתבונן בחינוך ובאמנות כדרכים לתמוך בילדים ולתת מקום לעולמם האישי גם בתנאים קשים.
האחריות לילדים נמשכה גם לאחר המלחמה. לנה קיכלר־זילברמן, שסיפורה מוכר מן הספר ״מאה ילדים שלי״, אספה ילדים יהודים שורדים והקימה עבורם בית בזאקופנה שבפולין. הטיפול, החינוך והשיקום היו חלק מן המאמץ להשיב להם מסגרת של חיים וילדות. דרך הסיפורים האלה מתבהר כי גבורה יכולה להתבטא גם בעשייה מתמשכת: ללמד, לטפל, להקשיב ולקבל אחריות לשלומו של אדם אחר.
הכוח לפעול יחד
לצד יוזמה אישית, הסדנה עוסקת בכוחה של עזרה הדדית. סיפורן של רוחק׳ה שנצר, רבקה הורוביץ ורבקה אנגלרד, שהיו חלק מקבוצת עשר נשים שנודעה בשם ״הצענרשאפט״ (העשירייה), מפגיש את המשתתפות עם תמיכה בין נשים בפלאשוב ובאושוויץ. הנשים חלקו מזון, עודדו זו את זו וסייעו זו לזו בהתמודדות עם תנאי המחנות. הסיפור מעניק תוכן ממשי למושג ערבות הדדית ומזמין לבחון את האחריות שחברות קיבלו זו כלפי זו. הוא מצטרף לסיפורי החינוך והשיקום ומציג פן נוסף של גבורה נשית: המחויבות לזולת גם במצוקה אישית עמוקה.
פעילות בת מצווה לאמהות ובנות
המפגש עם הדמויות מתרחש דרך למידה פעילה. המשתתפות מתחלקות לזוגות, בדרך כלל אמא ובת, ועוברות בין לוחות המוקדשים לנשים השונות. יחד הן מתבוננות בפרטים, מחברות בין רמזים ומעמיקות בסיפורה של כל דמות: למען מי פעלה האישה? עם אילו קשיים התמודדה? אילו תכונות באו לידי ביטוי במעשיה, ומה עורר עניין במיוחד? העבודה בזוגות מזמנת שיח בין־דורי משמעותי, שבו אמהות ובנות מגלות את הסיפורים זו לצד זו ומשתפות זו את זו במחשבותיהן.
בסיום מתכנסים כולם למליאה, ושם נפתחים כתבי החידה. הפענוח המשותף מחבר את הסיפורים זה לזה ומאפשר להכיר מגוון של מעשים ושל דרכי מנהיגות – בחינוך, בהצלה, בתמיכה ובבניית חיים לאחר השואה. כך הופכת הפעילות לחוויה משפחתית וקבוצתית כאחת.
בת מצווה: מקום לשאלות על זהות ואחריות
גיל בת מצווה הוא הזדמנות לחשוב על מקומה של כל אחת במשפחה, בקבוצת החברות ובקהילה. המפגש עם הנשים בסדנה פותח שיחה על התכונות שהמשתתפות מעריכות, על הערכים החשובים להן ועל הדרכים שבהן הן רוצות לפעול. השיחה בין אמהות לבנות מעניקה לשאלות האלה עומק נוסף ומאפשרת לכל אחת לשמוע את נקודת מבטה של האחרת. בשיח המסכם חוזרות המשתתפות אל הסיפורים ומשתפות במה שלקחו מהם: מעשה שעורר מחשבה, תכונה שהעריכו או שאלה שנותרה איתן. משם נפתחת התבוננות בחייהן כיום – כיצד אפשר לתמוך בחברה, לקבל אחריות ולתרום לקבוצה? כך משלבת פעילות בנות מצווה בבית העדות היכרות עם העבר עם שיחה משפחתית וקבוצתית על ההתבגרות, ולכל משתתפת יש מקום לשאול, להביע עמדה ולהקשיב.
לבוא. לחוות. לזכור.
מחפשים פעילות בנות מצווה שמשלבת סקרנות, חוויה ותוכן משמעותי? בסדנת ״נשים מאירות בתקופות חשוכות״ בבית העדות, אמהות ובנות מגלות יחד סיפורי נשים, מפענחות חידות ומשוחחות על חברות, מנהיגות ואחריות. הפעילות נבנתה במיוחד לגיל בת המצווה ומעניקה מקום לכל אחת להשתתף, להביע עמדה ולחשוב מה היא לוקחת מן הסיפורים אל חייה.
לפרטים ולתיאום הפעילות, צרו קשר!