הסיור "מוצגים מספרים" בבית העדות מציע דרך ייחודית להיכרות עם תקופת השואה, המתמקדת לא ברצף כרונולוגי של אירועים, אלא בסיפורים האנושיים העומדים מאחורי המוצגים. דרך חפצים, יצירות ועדויות, נחשפים המבקרים לפרשיות של הצלה, התנגדות וגבורה, ומוזמנים להתבונן בתקופה מתוך נקודת מבט אישית וערכית.
במקום ללמוד את ההיסטוריה כשרשרת אירועים, הסיור מבקש להפוך כל מוצג לנקודת כניסה לסיפור אנושי, המעורר שאלות על בחירה, תגובה ואחריות במציאות מורכבת.
הסיפור שמאחורי החפץ
במהלך הסיור, המוצגים אינם נתפסים כפריטים דוממים, אלא כנושאי סיפור. כל חפץ מגלם בתוכו חוויית חיים, זיכרון אישי או אירוע היסטורי, דרכם מתאפשרת הבנה עמוקה יותר של התקופה. המשתתפים נחשפים לסיפורים שמאחורי המוצגים, ודנים בשאלות הנוגעות לאופן שבו יהודים הגיבו למציאות חייהם. דרך זווית זו, מתחדדת ההבנה כי לצד הסבל והאובדן התקיימו גם יוזמה, בחירה ועמידה אנושית.
מפגש עם עדות מוחשית
שיאו של הסיור הוא המפגש עם קרון רכבת מקורי ששימש להובלת יהודים בתקופת השואה. הקרון מהווה עדות מוחשית ומטלטלת, המאפשרת למבקרים להבין באופן ישיר את תנאי המציאות ואת חוויית הניתוק והאיום. העיסוק בקרון נעשה באופן מותאם לגיל המשתתפים, כאשר עבור תלמידי חטיבות הביניים ההדרכה מתקיימת לצד הקרון, מתוך רגישות לחוויה וליכולת העיבוד.
אמנות כדרך לספר זיכרון
חלק משמעותי מהסיור מוקדש ליצירות אמנות שנוצרו על ידי ניצולי שואה. דרך ציור, פיסול וביטוי חזותי, הצליחו היוצרים לתעד את חוויותיהם ולעבד את זיכרונותיהם. האמנות מאפשרת למבקרים להיחשף לסיפור מזווית רגשית ואישית, ולהבין את עולמם הפנימי של הניצולים מעבר לתיעוד ההיסטורי. היא פותחת פתח לשיח על זיכרון, ביטוי ומשמעות.
הסיור משתלב בתפיסה החינוכית של בית העדות, המבקשת להעמיק את החיבור בין ידע היסטורי לבין חוויה אישית, ולעודד התבוננות ערכית דרך סיפורים אנושיים. הסיור מיועד לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים, ומתאים לקבוצות חינוכיות המעוניינות בלמידה משמעותית המחברת בין ידע, רגש ושיח.