משפטי נירנברג היו נקודת מפנה בהיסטוריה של המשפט הבינלאומי. המשפט המרכזי נפתח לפני 81 שנים, ב-20 בנובמבר 1945, ובו הועמדו לדין בכירי המשטר הנאצי. במשפט נקבע שגם מנהיגים ובעלי תפקידים רשמיים נושאים באחריות פלילית אישית למעשיהם. לציון התאריך ריכזנו 10 עובדות על המשפט.
1. לא רק משפט אחד
אחרי המשפט המרכזי נערכו בנירנברג עוד 12 משפטים. הפעם הם התקיימו בפני בתי דין צבאיים אמריקאיים, ולא בינלאומיים. בין המשפטים האלה היו משפט הרופאים הנאצים, משפט התעשיינים ומשפט השופטים.
2. למה דווקא נירנברג?
לבחירה בעיר הייתה משמעות סמלית. נירנברג הייתה אחד הסמלים המרכזיים של המשטר הנאצי: התקיימו בה עצרות המפלגה הגדולות, ובה הוכרזו חוקי הגזע ב-1935.
בפועל, הבחירה נבעה גם מסיבה מעשית מאוד. היכל המשפט בעיר שרד את ההפצצות באופן יחסי, היה בו אולם מתאים, ולצדו עמד בית כלא שבו אפשר היה להחזיק את הנאשמים.
3. חידוש במשפט הבינלאומי
עד אז עסק המשפט הבינלאומי בעיקר ביחסים בין מדינות. משפט נירנברג ביסס את העיקרון שלפיו גם מנהיגי מדינות ובעלי תפקידים רשמיים נושאים באחריות אישית לפשעים שבוצעו במסגרת פעילות המדינה. הם אינם יכולים להסתתר מאחורי חוקי המדינה או מאחורי הטענה שרק ביצעו פקודות.
4. מהפכה בתרגום הסימולטני
המשפט התנהל בארבע שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית וגרמנית. כדי שכל המשתתפים יוכלו להבין את הנאמר בזמן אמת, נעשה שימוש במערכת תרגום סימולטני חדשנית של חברת IBM. המשתתפים חבשו אוזניות ובחרו באיזו שפה לשמוע את הדיונים. המתרגמים יכלו להפעיל נורה צהובה כשהדובר דיבר מהר מדי, ונורה אדומה כשהיה צריך לעצור ולחזור על הדברים.
הצלחת המערכת בנירנברג תרמה להפיכת התרגום הסימולטני לכלי מקובל בדיונים בינלאומיים, ובהמשך גם באו"ם.
5. הנאשמים במשפט
במשפט המרכזי הוגשו 24 כתבי אישום נגד בכירים בשלטון הנאצי: שרים, מנהיגים צבאיים, אנשי כלכלה, אנשי תעמולה ועוד. רק 22 מהם נשפטו בפועל. רוברט ליי התאבד לפני פתיחת המשפט, וגוסטב קרופ לא הועמד לדין בשל מצבו הבריאותי.
מבין 22 הנאשמים, 12 נידונו למוות, 3 נידונו למאסר עולם, 4 נידונו למאסר של 10 עד 20 שנה, ו-3 זוכו.
6. מרטין בורמן: נשפט שלא בנוכחותו
מרטין בורמן היה מזכירו האישי של היטלר ואחת הדמויות החזקות ביותר בצמרת המשטר. הוא נעלם ב-2 במאי 1945, במהלך ניסיון להימלט מהבונקר של היטלר בברלין, ונפוצו שמועות שהצליח לברוח. מכיוון שלא הייתה הוכחה חד-משמעית למותו, החליט בית הדין להמשיך בהליך המשפטי נגדו גם בהיעדרו, ומונה לו סניגור.
בורמן הורשע בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות ונידון למוות בתלייה. כיום ידוע שבורמן מת כבר במאי 1945, כלומר בית הדין שפט אותו לאחר מותו.
7. הנאצים "הפלילו" את עצמם
אחד המאפיינים הבולטים של משפט נירנברג היה השימוש הנרחב במסמכים מקוריים של המשטר הנאצי. הנאצים תיעדו בקפדנות את פעילותם, והתביעה הציגה בפני בית הדין אלפי מסמכים: פרוטוקולים, פקודות, תכתובות ודוחות. כך הפכו מסמכי המשטר עצמו לראיות מרכזיות נגד מנהיגיו. לצד המסמכים הוקרנו במשפט גם סרטים שתיעדו את הזוועות שהתגלו במחנות הריכוז בעת השחרור.
8. הרמן גרינג
הרמן גרינג, מפקד חיל האוויר הגרמני ומבכירי המשטר הנאצי, היה הדמות הבכירה ביותר מבין הנאשמים. הוא נידון למוות בתלייה וביקש להיות מוצא להורג בירייה, כמו קצין צבא, אך בקשתו נדחתה. בלילה שלפני ביצוע גזר הדין, 15 באוקטובר 1946, הוא התאבד באמצעות כמוסת ציאניד שהצליח להחזיק ברשותו. עד היום קיימות גרסאות שונות לשאלה כיצד השיג את הרעל.
9. ההוצאות להורג
מבין 12 הנאשמים שנידונו למוות במשפט הראשי, עשרה נתלו ב-16 באוקטובר 1946. גרינג התאבד, ובורמן נשפט שלא בנוכחותו.
אחד המוצאים להורג היה יוליוס שטרייכר, מראשי העיתונות האנטישמית, מייסד ועורך העיתון האנטישמי "דר שטירמר". כשהובל אל הגרדום הוא צעק "חג פורים 1946", כשהוא מתייחס לתליית עשרת בכירי השלטון הנאצי כתליית עשרת בני המן. ברגעי חייו האחרונים קרא "הייל היטלר".
גופותיהם של עשרת המוצאים להורג נשרפו ואפרם פוזר, כדי למנוע יצירת קברים שיהפכו לאתרי עלייה לרגל של נאצים ותומכיהם.
10. השואה לא במרכז
השואה, רצח היהודים, נדונה במשפט כחלק מפשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות, ולא כקטגוריה משפטית נפרדת. כך יצא שהמשפט לא התמקד דווקא ברצח היהודים. גם מבחינת העדים: רק שלושה יהודים שורדי שואה העידו בו.
כאן ניכר הבדל מהותי לעומת משפט אייכמן ב-1961. במשפט בירושלים הועמדו במרכז עדויותיהם של 110 שורדי שואה, והן אפשרו להציג את השואה גם דרך חוויותיהם של הקורבנות. בנירנברג ביקשו בעיקר להוכיח את אשמת הפושעים, ואילו במשפט אייכמן ביקשו גם להשמיע את קולם של השורדים ולספר את סיפור השואה.
העדות כבסיס לזיכרון
משפטי נירנברג לא השיבו את מה שאבד, אבל הם קבעו שמי שמבצע פשעים נגד האנושות יעמוד לדין. המסמכים, התצלומים והעדויות שהוצגו בהם נותרו עד היום חלק מהתשתית שעליה נשען הזיכרון.
אנו בבית העדות רואים בעדות – של המסמך, של התמונה ושל האדם ששרד – את הבסיס לזיכרון, וממשיכים להעביר את קולם של העדים לדורות הבאים.
בואו לפגוש את סיפורי העדים בבית העדות בניר גלים, בעדויות בהולוגרמה, בסיור המציאות המדומה ובהדרכה מותאמת לגיל ולאופי הקבוצה. הביקור אפשרי לקבוצות וגם ליחידים, בתיאום מראש.
לתיאום ביקור: 08-8568476










