סדנת עומק הבוחנת את מרד גטו ורשה מזווית רחבה, ומרחיבה את מושג הגבורה אל מעבר ללחימה בנשק בלבד.
באפריל 1943 פתחו צעירים יהודים בגטו ורשה במרד נגד הכוחות הגרמניים שבאו לחסל את הגטו. המרד, שהפך לאחד הסמלים המוכרים ביותר של תקופת השואה, מבטא את נחישותם של המורדים לעמוד על כבודו של העם היהודי גם לנוכח מציאות חסרת סיכוי.
בסדנה זו אנו מבקשים להתבונן במרד מזווית רחבה וייחודית. לצד הסיפור המוכר של הלחימה המזוינת, נבחן את המרד כתופעה רחבה של עמידה יהודית, בחירה, אחריות וסולידריות. הסדנה עוסקת בפעילותן של המחתרות היהודיות אי״ל ואצ״י, בדמויות המרכזיות שהובילו אותן, בהכנות למרד ובמשמעות ההחלטה לצאת למאבק מול כוח גרמני עדיף לאין שיעור.
לצד סיפורם של הלוחמים היהודים, הסדנה מפנה את המבט גם אל עשרות אלפי תושבי הגטו, גברים, נשים וילדים, שלא השתייכו למחתרות ולא נשאו נשק. רבים מהם בחרו שלא להתייצב לגירוש, הסתתרו בבונקרים שהוכנו מבעוד מועד, וניסו להחזיק מעמד בתוך מציאות של פחד, מחסור, חוסר ודאות וסכנת מוות מתמדת. בחירתם להסתתר, להתארגן, לסייע זה לזה ולהיאחז בחיים הייתה חלק בלתי נפרד מן ההתנגדות היהודית בגטו.
מתוך כך הסדנה מרחיבה את מושג הגבורה. היא מזמינה את התלמידים להבין כי גבורה בתקופת השואה לא התבטאה רק באחיזה בנשק, אלא גם בסירוב להיכנע, בשמירה על צלם אנוש, בערבות הדדית, בהגנה על בני משפחה ובמאבק על עצם הזכות לחיות. דרך מקורות, עדויות וסיפורים אישיים, המשתתפים מתבוננים במרד גטו ורשה לא רק כאירוע צבאי, אלא כסיפור אנושי וקהילתי עמוק של עמידה בתוך חורבן.
הסדנה מאפשרת לתלמידים לדון בשאלות מורכבות של גבורה, התנגדות, בחירה ואחריות. היא מזמינה אותם לשאול מהי גבורה במציאות שאין בה אפשרויות טובות, כיצד קהילה שלמה מתמודדת עם גזירת חיסול, ומה ניתן ללמוד מן הדרכים השונות שבהן יהודים נאבקו לשמור על כבודם, זהותם וחייהם.
