יעקב אונגר ז"ל - מייסד ארכיון בית העדות
יעקב אונגר נולד ב 19 לינואר 1925 בכפר פאלסד (FÜLESD) שבמזרח הונגריה, כצעיר הבנים למשפחה בת ששה ילדים. יעקב התייתם מאמו בגיל שלוש, ומאז גדל בבית דודתו מצד אביו בכפר קוצ'ורד (KOCSORD) הסמוך. בילדותו התחנך יעקב בבתי ספר הונגריים בפאלסד ובסאמושסאג (SZAMOSSZEG) עד גיל 12. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבה במישקולץ (MISKOLC), ואחר כך למד את מלאכת הדפוס במטסאלקה (MÁTÉSZALKA) ועבד כמנהל בית דפוס בבאקאשצ'אבה (BÉKÉSCSABA).
בראשית שנת 1944 גויס יעקב לפלוגות העבודה של צבא הונגריה, והועסק בעבודות כפיה על מסילת הרכבת של פישפוקלודן (PÜSPÖKLADÁNY), שהופצצה תכופות ע"י מטוסי בעלות הברית.
מכל משפחתו של יעקב נותרו לו לאחר המלחמה רק אחות אחת, ועוד אח שעלה מוקדם יותר לארץ. בנסיבות אלה, וכדרכם של צעירים רבים אז, הצטרף יעקב לתנועת הנוער "בני עקיבא". עד מהרה התבלט יעקב בפעילותו הנמרצת ובכושר הארגון שלו, והתקדם בסולם התפקידים בתנועה. הוא היה לאיש השטח של בני עקיבא בהונגריה, יזם וניהל בפועל את מושבות הקיץ הידועות באגם בלטון (BALATON), את מושבות החורף ואת הסמינרים בכל רחבי המדינה. במהלכם הצליח יעקב להחדיר רוח של התלהבות ותקווה מחודשת בילדים ובצעירים שנותרו רובם ללא משפחה ובית חם. פעילותו של יעקב בבני עקיבא התאפיינה בהכשרה מעשית לחיים בארץ ישראל. תחת הדרכתו עברו מאות חניכים אימוני קפ"פ (קרב פנים אל פנים) והתמצאות בשטח, לימודי גיאורפיה, תנ"ך ועברית, יהדות וציונות.
יעקב אונגר נולד ב 19 לינואר 1925 בכפר פאלסד (FÜLESD) שבמזרח הונגריה, כצעיר הבנים למשפחה בת ששה ילדים. יעקב התייתם מאמו בגיל שלוש, ומאז גדל בבית דודתו מצד אביו בכפר קוצ'ורד (KOCSORD) הסמוך. בילדותו התחנך יעקב בבתי ספר הונגריים בפאלסד ובסאמושסאג (SZAMOSSZEG) עד גיל 12. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבה במישקולץ (MISKOLC), ואחר כך למד את מלאכת הדפוס במטסאלקה (MÁTÉSZALKA) ועבד כמנהל בית דפוס בבאקאשצ'אבה (BÉKÉSCSABA).
בראשית שנת 1944 גויס יעקב לפלוגות העבודה של צבא הונגריה, והועסק בעבודות כפיה על מסילת הרכבת של פישפוקלודן (PÜSPÖKLADÁNY), שהופצצה תכופות ע"י מטוסי בעלות הברית.
מכל משפחתו של יעקב נותרו לו לאחר המלחמה רק אחות אחת, ועוד אח שעלה מוקדם יותר לארץ. בנסיבות אלה, וכדרכם של צעירים רבים אז, הצטרף יעקב לתנועת הנוער "בני עקיבא". עד מהרה התבלט יעקב בפעילותו הנמרצת ובכושר הארגון שלו, והתקדם בסולם התפקידים בתנועה. הוא היה לאיש השטח של בני עקיבא בהונגריה, יזם וניהל בפועל את מושבות הקיץ הידועות באגם בלטון (BALATON), את מושבות החורף ואת הסמינרים בכל רחבי המדינה. במהלכם הצליח יעקב להחדיר רוח של התלהבות ותקווה מחודשת בילדים ובצעירים שנותרו רובם ללא משפחה ובית חם. פעילותו של יעקב בבני עקיבא התאפיינה בהכשרה מעשית לחיים בארץ ישראל. תחת הדרכתו עברו מאות חניכים אימוני קפ"פ (קרב פנים אל פנים) והתמצאות בשטח, לימודי גיאורפיה, תנ"ך ועברית, יהדות וציונות.
יעקב זכה להגשים בגופו את הערכים עליהם חינך את הצעירים בהונגריה. בשנת 1946 הוא הצטרף לגרעין הכשרה בצרד (CERED) שבהונגריה, גרעין שהתנסה בחיי קומונה ושיתוף במשך שנתיים, כהכנה לקראת עליה לארץ. בקיץ 1948 עלו יעקב וחבריו ארצה, הצטרפו כתגבורת לקיבוץ בארות יצחק בנגב, ולאחר מכן במקומו החדש ב'וילהלמה' (היום 'בני עטרות'). יעקב היה מאלה שהתעקשו להקים נקודת התיישבות חדשה ועצמאית של הקבוצה. מאמצים אלה נשאו פרי בחורף 1949, אז חברו יחד חברי גרעין "צרד", חברי גרעין "גאולה" משדה אליהו (שמקורם בהכשרה במישקולץ שבהונגריה), ועוד קבוצת חיילים משוחררים, והקימו מושב שיתופי על יד הים, בסמוך לגוש הקיבוצים הדתיים יבנה ובני דרום. המושב נוסד תחת השם "ניר וגל", אך שינה את שמו במהרה ל"ניר גלים".
בשנים הראשונות של ניר גלים השקיע יעקב את עיקר מרצו בתכנון ובבניית ענפי המשק (רפת, לול) ובתי החברים. לאחר מכן שימש במגוון תפקידים, ביניהם מרכז המשק. בשנת 1950 הוא נשא לאשה את אסתר (מגדי) לבית פריד ונולדו להם ארבעה ילדים. במשך כל השנים האלה אסף יעקב חומרים תיעודיים רבים שמתארים את התקופה המיוחדת והססגונית בבני עקיבא בהונגריה לאחר המלחמה. החומרים נשמרו וטופלו ע"י יעקב, תחילה בביתו, אח"כ במרתף בניר גלים, עד שבשנות השמונים הרגישו חברים רבים שהגיעה השעה להקים בית שינציח את פעילותם באותם הימים. בשנת 1991 נחנך "בית העדות" בניר גלים ובתוכו הארכיון. יעקב, שהיה מהוגי הרעיון, זכה להקים ולנהל את "ארכיון בית העדות" בשנותיו הראשונות, ובכך הוריש לדורות הבאים אחריו את מפעל חייו כצוואה רוחנית.
יעקב הלך לעולמו בשבת, יא' בכסלו תשס"ד, 6 בדצמבר 2003.
יהי זכרו ברוך.
בשנים הראשונות של ניר גלים השקיע יעקב את עיקר מרצו בתכנון ובבניית ענפי המשק (רפת, לול) ובתי החברים. לאחר מכן שימש במגוון תפקידים, ביניהם מרכז המשק. בשנת 1950 הוא נשא לאשה את אסתר (מגדי) לבית פריד ונולדו להם ארבעה ילדים. במשך כל השנים האלה אסף יעקב חומרים תיעודיים רבים שמתארים את התקופה המיוחדת והססגונית בבני עקיבא בהונגריה לאחר המלחמה. החומרים נשמרו וטופלו ע"י יעקב, תחילה בביתו, אח"כ במרתף בניר גלים, עד שבשנות השמונים הרגישו חברים רבים שהגיעה השעה להקים בית שינציח את פעילותם באותם הימים. בשנת 1991 נחנך "בית העדות" בניר גלים ובתוכו הארכיון. יעקב, שהיה מהוגי הרעיון, זכה להקים ולנהל את "ארכיון בית העדות" בשנותיו הראשונות, ובכך הוריש לדורות הבאים אחריו את מפעל חייו כצוואה רוחנית.
יעקב הלך לעולמו בשבת, יא' בכסלו תשס"ד, 6 בדצמבר 2003.
יהי זכרו ברוך.
