באמצע המלחמה, באביב של שנת 1942, נפתחה הכשרה חלוצית באחוזה כפרית בבומל. את ההכשרה הקים ותיחזק בפועל יהודי בשם נייקר, שהיה נציג הקהילה היהודית בבריסל. נייקר עבד בתיאום כלשהוא עם הגרמנים, שכן קיומה של הכשרה חלוצית באותם ימים לא היה אפשרי בלא ידיעתם, אך טיב קשריו עם הגרמנים נותר לוט בערפל עד יומו האחרון, השמועה סיפרה שהוא נורה על ידם.
בהכשרה לקחו חלק גם חלוצים מתנועת הנוער גורדוניה, אך חלוצי בני עקיבא, תחת הדרכתו המסורה של מוריס פישר, היו החלק הדומיננטי והתוסס בה. החלוצים, כארבעים במספר, שוכנו במבנה בשם LARAMÉ, עבדו בפרדסים הסמוכים, גידלו תפוחי אדמה, עגבניות, שזיפים, והצליחו גם לקיים פעילות תרבותית על אף המצב המתוח. המטרה של הגרמנים בקיום ההכשרה לא התבררה עד תום, ועל כן רבים חששו להגיע למקום.
באוגוסט של אותה השנה החלו הגרמנים לשלוח את היהודים ברכבות להשמדה, ורבים עזבו את ההכשרה, ביניהם האגרונום שניהל אותה באופן רשמי. מאותה עת שימשה ההכשרה כמקלט עבור אלו שלא היה להם מקום מסתור טוב יותר. מספר החלוצים עמד פחות או יותר על חמישה עשר, והתחלופה היתה גדולה, רבים עזבו, אחרים הצטרפו, ביניהם היו בני נוער שהצליחו לקפוץ או לברוח מרכבות הגירוש, והגיעו באופן פרטי למקום זה, ששמו הלך לפניו.
בפברואר 1943, בעקבות ידיעות שהגיעו מהמחתרת הבלגית, עזבו החלוצים את ההכשרה בחופזה. ואכן, שבועיים לאחר מכן פשטו חיילי הגסטפו על המקום (ע"פ עדויות האיכרים היו שם כ-200 חיילי גסטפו), אך לא מצאו שם איש.
מקורות:
מוריס פישר
חומר בארכיון בית העדות
בין חברי ההכשרה:
מוריס פישר
סילבי פישר
דורה ארלנגר
לאה קורמן
צ'ופּ CZOP
דוד יוסקוביץ'
בהכשרה לקחו חלק גם חלוצים מתנועת הנוער גורדוניה, אך חלוצי בני עקיבא, תחת הדרכתו המסורה של מוריס פישר, היו החלק הדומיננטי והתוסס בה. החלוצים, כארבעים במספר, שוכנו במבנה בשם LARAMÉ, עבדו בפרדסים הסמוכים, גידלו תפוחי אדמה, עגבניות, שזיפים, והצליחו גם לקיים פעילות תרבותית על אף המצב המתוח. המטרה של הגרמנים בקיום ההכשרה לא התבררה עד תום, ועל כן רבים חששו להגיע למקום.
באוגוסט של אותה השנה החלו הגרמנים לשלוח את היהודים ברכבות להשמדה, ורבים עזבו את ההכשרה, ביניהם האגרונום שניהל אותה באופן רשמי. מאותה עת שימשה ההכשרה כמקלט עבור אלו שלא היה להם מקום מסתור טוב יותר. מספר החלוצים עמד פחות או יותר על חמישה עשר, והתחלופה היתה גדולה, רבים עזבו, אחרים הצטרפו, ביניהם היו בני נוער שהצליחו לקפוץ או לברוח מרכבות הגירוש, והגיעו באופן פרטי למקום זה, ששמו הלך לפניו.
בפברואר 1943, בעקבות ידיעות שהגיעו מהמחתרת הבלגית, עזבו החלוצים את ההכשרה בחופזה. ואכן, שבועיים לאחר מכן פשטו חיילי הגסטפו על המקום (ע"פ עדויות האיכרים היו שם כ-200 חיילי גסטפו), אך לא מצאו שם איש.
מקורות:
מוריס פישר
חומר בארכיון בית העדות
בין חברי ההכשרה:
מוריס פישר
סילבי פישר
דורה ארלנגר
לאה קורמן
צ'ופּ CZOP
דוד יוסקוביץ'
